1 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים׃

2 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃

3 שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃

4 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם׃

5 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

6 כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃

7 ישא ביום ההוא לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃

8 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו׃

9 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־גמלו להם רעה׃

10 אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו׃

11 אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו׃

12 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ ס

13 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃

14 יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃

15 [כ= מלכם] [ק= מה]־ [ק= לכם] תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם־אדני יהוה צבאות׃ ס

16 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה [כ= נטוות] [ק= נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטףף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃

17 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ ס

18 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ 19 הנטיפות והשירות והרעלות׃ 20 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ 21 הטבעות ונזמי האף׃ 22 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ 23 והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃

24 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי׃

25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃

26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃