1 למנצח מזמור לדוד׃ בבוא־אליו נתן הנביא כאשר־בא אל־בת־שבע׃ חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃

2 [כ= הרבה] [ק= הרב] כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃

3 כי־פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃

4 לך לבדכ* חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃

5 הן־בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

6 הן־אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃

7 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃

8 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃

9 הסתר פניך מחטאי וכל־עונתי מחה׃

10 לב טהור ברא־לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃

11 אל־תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל־תקח ממני׃

12 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃

13 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃

14 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרןן לשוני צדקתך׃

15 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃

16 כי לא־תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃

17 זבחי אלהים רוח נשברה לב־נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

18 היטיבה ברצונך את־ציון תבנה חומות ירושלם׃

19 אז תחפץ זבחי־צדק עולה וכליל אז יעלו על־מזבחך פרים׃